השפעת המשבר על ענף הנדל"ן פגעה לא רק במחירי הנדל"ן באופן ישיר. זו היתה "הנעל הראשונה". החשש האמיתי הוא מהנעל השניה – מה יקרה בשווקים כאשר המובטלים בעל כורחם יגלו שאין באפשרותם להמשיך ולממן את המשכנתאות שנטלו בעשור האחרון. אז תבוא הנעל השנייה – בנקי המשכנתאות.
האם בבוא היום תוכנה ממשלות העולם לבוא לסיוע המוסדות הפיננסיים כפי שנעשה בעת המשבר הפיננסי של שנת 2008? המצב הכלכלי שונה לחלוטין עתה. בשנת 2008 המשבר היה ונותר פיננסי. החשיבות של פעילות הבנקים המרכזיים היתה בכך שהם לא אפשרו למשבר הפיננסי לגלוש ולהפוך למשבר ריאלי. המשבר עתה הוא הפוך. אל המשבר נכנסו כלכלות העולם בעמדה טובה יחסית. הצמיחה חזרה לשיא והאבטלה הייתה בשפל. ואז, באבחה אחת, שיעור האבטלה זינק בכ-20% (לפחות). התוצר התכווץ בהיקף שלא זכור מאז השפל הגדול של שנות ה-30. הגלובליזציה שהייתה לנס העמים קפאה והעולם, בעצם, עצר מלכת. המיתון עוד לפנינו.
ממשלות נכנסו לגירעונות אדירים בניסיון "לשפוך" כספים על מנת לעורר את הכלכלות. העסקים הקטנים והבינוניים כורעים תחת הנטל. ענפים שלמים (תיירות ובידור בעיקר) נדמו. ההשפעה של תמורות אלו בכלכלה ישפיעו באופן מהותי, הן ברמה הישירה והן העקיפה, על הנדל"ן, יכולת השכרתו ומימושו, לעת צורך.
נדל"ן מסחרי (קניונים)
אם קיים תת ענף שנכנס למשבר כשהוא כבר מצוי בקושי, הרי זה הנדל"ן המסחרי. הגלובליזציה העמידה בספק את ההצדקה למחירי הסחירות הגבוהים בקניונים. היקף הסחר בקניונים פחת ככל האמזון, אלי-אקספרס ואי-ביי התחזקו.
לאור כללי הריחוק החברתי הוטלו מגבלות על היכולת של חנויות ומקומות בידור לארח לקוחות. בנוסף, כאשר רוחו של הנגיף מצויה בכל מקום, ואנשים עוטים מסיכות ונזכרים בכך בכל רגע נתון, פוחת גם "החשק" של הלקוחות לשוטט ולבלות בקניון או במרכז המסחרי.

נדל"ן מסחרי (משרדים)
הנגיף התוקפן לימד את החברות שיעור יקר ערך, אשר רובן חששו מלבדוק אותו בעצמן, כאשר אין חרב מונחת על צווארן. חברות אשר עד לפרוץ המגיפה האמינו כי יש חשיבות להתאספות עובדיהן במשרדים מרוכזים, בין אם לצורך פיקוח או אבטחת מידע או האמונה (הלא מבוססת עובדות) שכך צריך להיות, גילו, בעל כורכן, כי גם עבודה מהבית יעילה. מעבר לכך, חברות גילו שעבודה מהבית גם משמעותית יותר זולה להן. מדוע נדרשת החברה לשכור אלפי מטרים רבועים במרכז העיר, להוציא כספים על רכבים, חניות, ביטוחים, דלק, שעות עבודה שהעובדים מבלים בנסיעות וכדומה, כאשר ניתן לאפשר לעובדים לעבוד מביתם. להיוועד כשצריך באמצעים טכנולוגים (ZOOM, SKYPE, שיחות ועידה וכדומה) ולחסוך על-ידי כך מיליונים?!
ככל שהמשבר יסתיים מהר יותר, ולאור העובדה כי מדיניות חברות ביחס לאופן פעילותן היא אסטרטגיות, יש סיכוי שהתופעה של עבודה מהבית הפיכה. אך מה אם צפויה לנו שנה ויותר של ריחוק חברתי (עד למציאת חיסון)? חברות תתחלנה לשנות את דרך החשיבה האסטרטגית ולפחות בחלקן תוסט החשיבה לכיוון עבודה מהבית באופן פרמננטי. מה יקרה לתת ענף הנדל"ן המסחרי (משרדים) אם 15% משטחי המשרדים להשכרה לא ישובו להיות מאוישים? מה יהיה על כל שטחי המשרדים שכבר עכשיו מצויים בבניה? מה יהיה על המלווים הפיננסים של הפרויקטים?
אם החברה האנושית לא תחזור ל"שגרה שלפני הווירוס", לא יהיה צורך בכל כך הרבה שטחי משרדים.

נדל"ן למגורים
תחום הנדל"ן למגורים מושפע ממגוון היבטים, חלקם חיוביים לשוק וחלקם לא. חלקם משפיע על כל השוק, וחלקם רק על הקצוות (הדירות הזולות ודירות היורקה). דירות הביניים פחות נפגעו. כל זאת מדוע?
משקיע, לרוב, מחפש לממן את חלקה הארי של השקעתו במימון בנקאי זול. מחד, הפחתת הריביות על ידי הבנקים המרכזיים הייתה אמורה להוביל לירידה גם בעלויות המימון של הבנקים ולכן גם לירידה בריביות המשכנתאות. מאידך, בשיאו של הגל הראשון חוו השווקים בעולם, לרבות שווקי האג"ח, מחנק נזילות וכתוצאה המכירות של הגופים המוסדיים הביאו למצב בו גם לבנקים היה קושי בהשגת מימון. תופעה זו מביאה להתרחבות המרווח הפיננסי ולעלייה בריביות הנדרשות ע"י המוסדות הפיננסיים.
מנגד, מחירי הדיור יהיו מושפעים גם מהביקוש וההיצע של בעלי הדירות. דיירים שרכשו דירה ונטלו משכנתא, ואשר מטה לחמם נפגע במשבר, יאלצו עתה להחליט האם הם מגייסים כספים כדי להמשיך ולשלם על דירתם או למכור אותה ולעבור לדירה זולה יותר או לשכירות. התנהגות זו תכתיב הן את מחיר הדירות היקרות יותר (ייווצר לחץ של מוכרים) בעוד שעל הדירות הזולות ההשפעה תהיה הפוכה – יהיה עליהן הן לחץ של שוכרים והן של רוכשים.
היבט נוסף הינו המעבר של חברות לעבודה מהבית. מחד, עובדים לא יאלצו לנסוע לעבודה כל יום ולכן יטו לעבור מהדירות היקרות והיותר קטנות במרכזי הערים אל עבר הפרברים. מאידך, היות והעבודה עוברת מהמשרד לבית, יותר ויותר עובדים שלא ישובו ליומם למשרדם יבקשו לשפר את מצבם ולנצל את ההזדמנות לרכוש דירה עם חדר נוסף שישמש אותם לצורך עבודתם.
יש לזכור שמשבר הקורונה תפס את שוק הנדל"ן הישראלי באזורי מחיר גבוהים יחסית גם כך, ושכמות המשכנתאות שניתנו עד אז כבר הדאיגו את בנק ישראל. מכל הסיבות האלו, ולמרות שההיצע של הדירות דווקא יקטן עם הזמן, יש לשער שנראה קושי גדול יותר בהשגה של כסף זול לעסקאות. כל זה, בהנחה האופטימית, שלא נראה הרבה בתי אב שייכנסו לקשיים של החזר החובות הקיימים שלהם עקב האבטלה והמיתון של הטווח הקצר-בינוני. אני דווקא מאמין ברגולטור שלנו שישמור על המערכת הבנקאית הריכוזית יותר מאי פעם שלנו. הבעיה תהיה בקלות ובמחיר הכסף בסביבה החדשה.
