
מאז ימי המיתולוגיה היוונית, בני האדם חיפשו למצוא את הדשא הירוק יותר. חיפשו את התשואות הטובות יותר. היכן יוכלו לגבור על שכניהם – גם בהשקעותיהם.
סיכון מול סיכוי בהשקעות נדל"ן בחו"ל
משקיעים תמיד מחפשים אלטרנטיבות השקעה, שלגישתם מסוכנות פחות ואולי גם מניבות יותר, בין אם ההשקעה בנדל"ן בישראל או בחו"ל, בניירות ערך או במטבעות דיגיטליים. ככל שסביבת הריבית נמוכה יותר, המשקיעים מחפשים אפיקי השקעה מסוכנים יותר וככל שהבורסות תנודתיות יותר, המשקיעים מחפשים אפיקים בעלי תזרים יציב יותר. בין אפיקי ההשקעה האפשריים, המצויים (והמועדפים) בפני המשקיעים המתוחכמים, ניתן למצוא את ההשקעות הפחות נזילות (קרנות גידור, קרנות השקעה), בעלות סף הכניסה הגבוה יותר, ובראשן השקעות בנדל"ן. לאור המצב שוק הנדל"ן בישראל (אל מול העולם), וחוזקו (היחסי) של השקל, ביחס ליתר המטבעות, המטוטלת כעת נוטה לכיוון השקעות של משקיעים מתוחכמים ישראלים בנדל"ן דווקא בחו"ל.
הריבית הנמוכה מעודדת חיפוש אלטרנטיבות השקעה
סביבת הריבית הנמוכה, אשר מאז המשבר הפיננסי של שנת 2008 לא הצליחה להרים ראש, ביחד עם אוויר הפסגות של הבורסות בכל רחבי העולם, מביאה גם את סוחרי המניות הוותיקים לבחון ברצינות הסטת כספים אל עבר השקעות בנדל"ן. כאשר בוחנים את אפשרויות ההשקעה בנדל"ן בישראל, מוצאים שזולת אם פונים להשקעה בערי הפריפריה המובהקות של ישראל (לוד, אופקים, קרית שמונה וכדומה – וגם אז העלויות של הנכסים מנותקות מקרקע המציאות), התשואות שניתן להשיג נמוכות מאד.
יתרה מכך, בחמש השנים האחרונות, הגישה של קברניטיה הכלכליים של המדינה היתה ליבש את משקיעי הנדל"ן המקומיים ולטחון אותם עד דק (סנונית של שינוי הפציעה לאחרונה כאשר שר האוצר, ישראל כץ, החליט להוריד את שיעור מס הרכישה על דירה שניה בכ-40%!). הבעיה (שהיתה ונותרה) עם גישתם של מקבלי ההחלטות במדינתנו היא שהיא נשלפת מהמותן. כך היה בשנת 2016 כאשר נעשה ניסיון לילי לחוקק בחטף את חוק מס דירה שלילית וכך היה גם לאחרונה עם הפחתת שיעורי מס הרכישה. אלו הן רק שתי דוגמאות מהעבר הקרוב.
בשנים האחרונות התפתחה נישה של השקעות נדל"ן בחו"ל. התופעה החלה להתקיים עת בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת בוטל האיסור על אחזקת מטבע חוץ. בסמוך לאחר מכן החל גם עידן האינטרנט להתפתח, גוגל, פייסבוק ואמצעי תקשורת, המספקים מידע והמאפשרים לאמת אותו.

שיפור ביכולת איתור ואימות מידע כלכלי על נדל"ן בחו"ל
העובדה שלמשקיע הישראלי קיימת יכולת לאתר, להתקשר ולברור מידע ובאלו לעשות שימוש על מנת לבזר ולהשביח את השקעותיו, עושה את ההבדל. בנוסף לאלו, למשקיע הישראלי יוצא היום שם טוב בעולם ולכן המשקיע הישראלי בנדל"ן מתקבל בברכה אצל הפירמות המובילות בעולם, אפילו אצל בנקים וגופים מקומיים המספקים אשראי לרכישת נדל"ן.
יוצא מכך שהיום משקיע ישראלי יכול בנקל לרכוש נכס בחו"ל, במיקומים נחשקים מרכזיים (ערי בירה, ערי תיירות, ערי חוף) ותוך שימוש בהון עצמי נמוך משמעותית מזה הדרוש כדי להשקיע בישראל (למשל, בישראל ניתן לקבל מימון בנקאי מגובה נדל"ן [משכנתה] לרכישת נכס להשקעה בשיעור שלא יעלה על 50%, הרי שברכישה של נכס דומה בחו"ל מגבלה זו, לרוב, אינה קיימת). הגלובליזציה מאפשרת פתיחות של כל המערכות הפיננסיות, יוצרת הזדמנות למשקיעים רבים שלא מסוגלים (ואפילו חוששים) להשקיע בנדל"ן בישראל.
פיזור (ניהול) סיכונים
לכן, מאחר שמשקיעי הנדל"ן הישראלים מצאו שפזילה לנדל"ן בחו"ל גם משיאה תשואה טובה יותר, גם מפזרת את הסיכון הגיאוגרפי והמטבעי וכבר הרבה פחות מפחידה מאשר היתה לפני עשור, החלו צצות הצעות להשקעה כמו פטריות אחרי הגשם והנהירה של המשקיעים הישראלים מתגברת משנה לשנה. אפיק השקעה זה הפך לנוח (דרך חברות השקעה ומתווכים המתמחים באיתור נכסים וניהולם) ואפשרי כמעט לכל כיס (כבר אין צורך לרכוש נכס במאות אלפי דולרים ואפשר גם להיות שותף "קטן" בקבוצת רכישה או בחברת נכס, או סתם לרכוש דירת 2 חדרים על גדת הדנובה בכמה עשרות אלפי יורו). כך נוצרה הגאות בהזדמנויות ההשקעה הללו.
