סביבת הריבית הנמוכה, אשר מאז המשבר הפיננסי של שנת 2008 לא הצליחה להרים ראש, ביחד עם אוויר הפסגות של הבורסות בכל רחבי העולם, מביאה גם את סוחרי המניות הוותיקים לבחון ברצינות הסטת כספים אל עבר השקעות בנדל"ן. כאשר בוחנים את אפשרויות ההשקעה בנדל"ן בישראל, מוצאים שזולת אם פונים להשקעה בערי הפריפריה המובהקות של ישראל (לוד, אופקים, קרית שמונה וכדומה – וגם אז העלויות של הנכסים מנותקות מקרקע המציאות), התשואות שניתן להשיג נמוכות מאד. 

יתרה מכך, בחמש השנים האחרונות, הגישה של קברניטיה הכלכליים של המדינה היתה ליבש את משקיעי הנדל"ן המקומיים ולטחון אותם עד דק (סנונית של שינוי הפציעה לאחרונה כאשר שר האוצר, ישראל כץ, החליט להוריד את שיעור מס הרכישה על דירה שניה בכ-40%!). הבעיה (שהיתה ונותרה) עם גישתם של מקבלי ההחלטות במדינתנו היא שהיא נשלפת מהמותן. כך היה בשנת 2016 כאשר נעשה ניסיון לילי לחוקק בחטף את חוק מס דירה שלילית וכך היה גם לאחרונה עם הפחתת שיעורי מס הרכישה. אלו הן רק שתי דוגמאות מהעבר הקרוב.

בשנים האחרונות התפתחה נישה של השקעות נדל"ן בחו"ל. התופעה החלה להתקיים עת בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת בוטל האיסור על אחזקת מטבע חוץ. בסמוך לאחר מכן החל גם עידן האינטרנט להתפתח, גוגל, פייסבוק ואמצעי תקשורת, המספקים מידע והמאפשרים לאמת אותו.