אמנת המס בין ישראל ויוון למניעת כפל מס מסדירה באופן יוצא מן הכלל (ביחס למשקיע הישראלי בנדל"ן בחו"ל) גם את תחום הנדל"ן (לאמנה – כאן). בניגוד לאמנות אחרות למניעת כפל מס עליהן ישראל חתומה, באמנה מול יוון זכות המיסוי הבלעדית על גבי הכנסות מנדל"ן הינן למדינה בה מצוי הנכס. במילים אחרות, כל רווח שנובע לתושב ישראל מפעילות נדל"ן ביוון (הכנסות מהשכרה או משבח בעת המכירה) יהיו ממוסות ביוון בלבד. רשות המסים בישראל לא תוכל לדרוש השלמת מס (לפירוט נוסף בדבר אמנות מס – כאן). זאת בניגוד, למשל, לתושב ישראל שרכש דירה בברלין או בלונדון, ומפיק ממנה הכנסות.
יש לציין, כי כמו כל חוק, אמנה למניעת כפל מס עלולה לעבור שינויים, אם כי הדבר אינו נפוץ. אולם, גם אם האמנה תתוקן, הדבר אינו קורה באחת, והמשקיע הישראלי בנדל"ן ביוון יוכל להיערך לכך בהתאם.
אשר למיסוי שוטף של הכנסות מנדל"ן (שכירות), שיעורי המס ביוון דומים יחסית לשיעורי המס בישראל. דמי שכירות עד סכום של כ-12 אלף יורו בשנה ימוסו בשיעור מס מופחת (כ-15%), הכנסות עד 35 אלף יורו ימוסו ב-35% ומעבר לכך בכ-45% מס.