מדינת ישראל חתמה על כ-70 אמנות מס עם מדינות עימן היא (ואזרחיה) מקיימים קשרים כלכליים. האמנות נחתמות באנגלית ובעברית ולעיתים גם בשפה הרשמית של המדינה האחרת. בכל מקרה של שוני בין הנוסחים, הנוסח באנגלית הוא המחייב.
ככל שהפעילות הכלכלית הבינלאומית התרחבה, רשויות המס (בישראל ובעולם) נדרשו לחילופי מידע הדדים גם על מנת להחיל את חוקי המס שלהן. החל מתפתח ענף "חדש" של אמנות בינ"ל – אמנות לחילופי מידע. בעבר היה סעיף "חילופי מידע" כלול כאחד מסעיפי האמנה (כך למשל ראו סעיף 27 לאמנה למניעת מס בין ישראל לאיטליה – כאן).
הצורך באמנות מסוג זה מתרחב ככל שהגלובליזציה הופכת למציאות. רק לשם המחשה ראו כמה משקיעים ישראלים בנדל"ן בחו"ל החלו דרכם בהשקעות מאז שנת 2010. לנישומים "קל" להחזיק או לנהל השקעות מחוץ למדינת מרכז חייהם. לכן גדל גם הצורך של רשויות המס בחילופי מידע. האמנה המשמעותית ביותר מבחינת חילופי מידע בעולם הינו ה- CRS – סטנדרט דיווח לחילופי מידע אוטומטי על בסיס הדדי, של מידע על הכנסות ויתרות חשבון במוסדות פיננסים, שהוכן ע"י ארגון ה-OECD (לפרטים נוספים וקבצים רלבנטיים – כאן).